פסק-דין בתיק עמ"נ 10846-02-12

לפני ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני הארנונה שליד עיריית ירושלים בתיק ערר 14/10 מיום 26.12.11 (להלן: " ההחלטה"), כנגד חיובה של המערערת בארנונה בגין נכס המוחזק על ידה בשטח שיפוטה של עיריית ירושלים.

רקע כללי

1.         המערערת, בית אות המוצר הירושלמי בע"מ (להלן: " בית אות המוצר"), הינה חברה ממשלתית מעורבת שנוסדה בשנת 1970 ומטרותיה העיקריות בהתאם לתזכיר ההתאגדות הן להקים ולנהל את "אות המוצר", לכוון דרכי הייצור והפנייתן לעשיית מוצרים  שיאפיינו את העיר ירושלים, ולהפיץ את תוצרתה המובחרת של ירושלים על ידי תערוכות של מוצרים שקיבלו "אות המוצר". על פי תקנות המערערת, נקבע כי זו האחרונה לא תחלק רווחים ונכסיה במקרה של פירוק  יועברו לידי מדינת ישראל. כמו כן נקבע כי עובדי המערערת לא יקבלו שכר. המערערת הוכרה כ"מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ורשומה כמלכ"ר על פי חוק מס ערך מוסף.

המשיב הינו מנהל הארנונה של עיריית ירושלים, אשר הינה עירייה שכוננה כדין על פי פקודת העיריות [נוסח חדש].

בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו - 1976, הגישה המערערת בשנת 2010 השגה וערר על שומת המס שנקבעה לה וטענה כי יש לסווג הנכסים נשוא הערר בתעריף " מוזיאונים", או לכל הפחות לסווגה בהתאם לתעריף הקבוע ל "מוסדות" (תעריף הארנונה למ"ר זהה בשני המקרים) כפי שנהגה ונוהגת עיריית ירושלים בנוגע לכלל המלכ"רים ברחבי העיר.

המדובר בנכסים הרשומים בספרי העירייה כנכסים מספר  30017-002-000-0015 002-000-0320 (להלן: " הנכס") ומשמשים כחדר קרמיקה ארמנית הפתוחה לכלל הציבור (ללא תשלום), גלריה העומדת לרשות אומני ירושלים (גלריה זו מסובסדת באופן ניכר ע"י המערערת), ומשרדי המערערת.

כן טענה המערערת כי אין בהעדר אישור שר הפנים כדי להשליך על הסיווג המבוקש, אלא כל שנדרש וחשוב הוא באם המערערת עונה על הגדרת " מוזיאונים", בצו הארנונה של המשיב (או לכל הפחות לסיווג " מוסדות") בהתאם לשימוש או באם לאו.

בתשובת המשיב להשגה שהגישה המערערת וכן בתשובת המשיב לערר, לשנת 2010 , נדחו טענות המערערת.

החלטת ועדת הערר

2.         בדחותה את הערר קבעה ועדת הערר כדלקמן:

"כאמור, המבחן הבלעדי לסיווג הינו מבחן השימוש בפועל, על כן לצורך סיווג הנכס יש לבדוק את השימוש בו ואין די להיותה של העוררת כמלכ"ר על מנת להעיד על אופי הפעילות במקום.

העוררת מבקשת כאמור לשנות וזאת סיווג הנכס לסיווג בהתאם לס' 20 לצו הארנונה:

"מוזיאונים - מוזיאונים בבעלות ציבורית יחויבו בתשלום ארנונה כפי המפורט להלן":

הגדרה למושג מוזיאון ניתן למצוא בחוק המוזיאונים לפיה:

"מוזיאון - מוסד שלא למטרות רווח שיש בו אוסף בעל ערך תרבותי, המציג באופן קבוע את האוסף או חלק ממנו לציבור, ומטרת התצוגה היא חינוך, לימוד עינוג".

יצוין כי העוררת לא הצביעה על מקור להגדרה חלופית למושג מוזיאון ולפיכך מהווה הגדרת "מוזיאון" בחוק המוזיאונים פרשנות סבירה ביותר.

כאמור צו הארנונה דורש לצורך סיווג הנכס כמוזיאון היותו של המוזיאון בבעלות ציבורית, העוררת הינה כאמור חברה ממשלתית מעורבת.

חוק החברות הממשלתיות  מגדיר חברה כדלהלן:

"חברה מעורבת - חברה שאינה חברה ממשלתית ואשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה".